הדפסת קרמיקה בתלת־ממד: איך נוצרות העבודות שלי, מהסקיצה ועד התנור
אפשר לחשוב שעבודה מודפסת מתחילה במחשב, אבל אצלי הכל מתחיל בעיפרון ונייר, בדרך הישנה והטובה. רק אחרי הסקיצה הידנית העיצוב עובר למידול דיגיטלי, ומשם לקוד שהמדפסת מתרגמת לחימר אמיתי, שכבה אחר שכבה. כך נוצרים הקווים הגאומטריים החדים, הרכסים העדינים והמיקרו־טקסטורות שתופסות את האור.
אחרי ההדפסה כל עבודה עוברת גימור ביד, זיגוג ושריפה בסטודיו שלי בתל אביב. כל עיצוב שומר על הדיוק שלו, ובכל זאת אין שתי עבודות זהות לגמרי. בפוסט הזה אקח אתכם לאורך כל המסע של עבודה אחת, מקו העיפרון הראשון ועד הרגע שבו היא יוצאת מהתנור.
למה הדפסת קרמיקה בתלת־ממד?
אני מגיע מהטכניקות המסורתיות ומחזיק מהן מאוד. עבדתי שנים רבות ביציקה בתבניות, למדתי עבודה על אובניים, ואני מלמד בניית יד. בדיוק בגלל זה אני יודע מה כל טכניקה יכולה לתת, ומה ההדפסה מוסיפה.
המדפסת בונה כל עבודה משכבות דקות של חימר, ולכן היא יכולה ליצור גאומטריה שקשה מאוד להשיג בכל דרך אחרת: פאות חדות, פיתולים הדרגתיים ורכסים מדויקים שחוזרים על עצמם. קווי השכבות הם לא פגם שאני מנסה להסתיר. הם החתימה של התהליך, והם נותנים לכל משטח מקצב עדין שנעים להרגיש ביד.
מהסקיצה לתנור: איך נוצרת עבודה
1. איזה סיפור אני רוצה לספר?
כל עיצוב מתחיל בשאלה: מה העבודה הזו צריכה להגיד? כשמדובר במוצר שימושי, אני מתחיל מניתוח הצורך. בכוס, למשל, זה הגודל, המשקל, האחיזה והמפגש של שפת הכלי לשפתיים שלנו. אבל לא כל העבודות שלי מספרות סיפור שימושי. חלקן חוקרות נושאים תרבותיים, היסטוריים או סביבתיים, ואותן תמצאו בעיקר בתיק העבודות ולא בחנות.
2. עיפרון ונייר
אחרי שאני מבין מה אני יוצר, אני לוקח עיפרון ומתחיל לשרטט. הראש שלי חושב הכי טוב דרך היד. שם אני מכוונן את הפרופורציות ואת הצורה הכללית, עד שאני מרוצה.

3. מידול דיגיטלי
לאחר מכן העיצוב עובר למחשב. כאן אני מדייק הכל: מידות אמיתיות, עובי דפנות וצורות שמתאימות לטכנולוגיית ההדפסה. אחר כך המודל מתורגם למסלול שהמדפסת עוקבת אחריו.
4. הדפסה בחימר
חימר רך נדחף דרך פייה ומונח שכבה על גבי שכבה, וכל שכבה מתחברת לזו שמתחתיה. זה דורש דיוק: אם החימר רטוב מדי, הדפנות קורסות. אם הוא יבש מדי, השכבות לא מתאחות.

5. ייבוש וגימור ידני
חימר טרי מתכווץ כשהוא מתייבש, ולכן כל עבודה מתייבשת לאט כדי שלא תתעוות ולא תיסדק. אחר כך העבודה חוזרת לידיים: השוליים והקצוות מעודנים והמשטחים מנוקים ביד, עד שהצורה המודפסת הופכת למוצר גמור.

6. זיגוג ושריפה
זה השלב האהוב עליי. העבודות עוברות שריפה ראשונה, מזוגגות ביד ונשרפות שוב. הזיגוג נותן לכל עבודה את הגימור ואת המראה הסופי שלה, וכמעצב תעשייתי זה חשוב לי מאוד. בעבודות מודפסות הזיגוג מצטמצם על הרכסים ומצטבר בחריצים, כך שצבע אחד מופיע בגוונים משתנים על פני המשטח. על זיגוג ארחיב בפוסט נפרד.

למה אין שתי עבודות זהות
חימר הוא חומר חי. הבדלים קטנים בלחות, בייבוש, בגימור, ובעיקר בהתנהגות של הזיגוג בתנור, משאירים את חותמם. העיצוב נותן לכל עבודה את המבנה שלה; החומר והידיים נותנים לה את האופי.
בניית יד, אובניים, יציקה או הדפסה?
טכניקה | צורות אופייניות | מה מיוחד בה |
בניית יד | חופשיות, אורגניות, פיסוליות | חופש מלא בצורה ומגע אישי וישיר |
עבודה על אובניים | עגולות, סימטריות | צורות זורמות שמראות את היד של הקדר |
יציקה בתבניות | מדויקות וחוזרות | שכפול עקבי של אותה צורה ומשטחים חלקים |
הדפסת קרמיקה בתלת־ממד | גאומטריות, בעלות פאות, מרקמיות | צורות מדויקות ומרקמים שכבתיים שקשה ליצור בכל דרך אחרת |
אני מכיר את כל הטכניקות האלה מקרוב ואוהב כל אחת מהן. ובכל זאת, כשאני מעצב עבודות משלי, אני בוחר שוב ושוב בהדפסה. היא פותחת מגוון רחב בהרבה של גימורים, דוגמאות ואפקטים, ומובילה לצורות שבאמת מסקרנות אותי.
לראות את זה בקולקציה
את התהליך הזה אפשר לראות בכל עבודה בקולקציה: מכוסות יומיומיות כמו כוס הקונוס, Tria וכוס האספרסו, ועד כלי הגשה כמו הקנקן וסט הסאקה.
שאלות נפוצות
האם קרמיקה מודפסת היא קרמיקה אמיתית?
כן. המדפסת עובדת עם חימר אמיתי, וכל עבודה מזוגגת ונשרפת בתנור, בדיוק כמו קרמיקה מסורתית. ההבדל היחיד הוא האופן שבו הצורה נבנית.
האם זו עדיין עבודת יד?
כן. הצורה מודפסת, אבל השרטוט, הגימור, הזיגוג והשריפה נעשים כולם ביד בסטודיו, עבודה אחר עבודה.
למה רואים קווים על פני השטח?
אלה שכבות ההדפסה. הן מכוונות וחלק מהעיצוב, והן יוצרות את המרקם ואת משחק האור.
האם העבודה שלי תיראה בדיוק כמו בתמונה?
קרוב מאוד, אבל לא זהה. הזיגוג והשריפה יוצרים שונות טבעית, וזה חלק ממה שהופך כל עבודה למיוחדת.
יש לכם שאלה על עבודה מסוימת או על התהליך? אשמח לשמוע מכם.
צילום: אמיר גליקמן



תגובות